איתי שהם בן 21 מראש העין, 

בן לנינה ושחר, ואח לרוני (32), עומרי (30) ויונתן (25).

היו לו שתי כלבות שהיה מחובר אליהן מאוד מסוג ביגל, מיילי ואנג׳י :).

היה רשג״ד ומדריך פעיל בצופים, שיחק כדורסל 7 שנים, התאמן בקבוצת כושר קרבי ״אקסלנט״ שנתיים ונהג להתנדב בעמותת ״עושים שכונה״ בזמנו הפנוי.

עשה שנת מכינה במכינה הקדם צבאית ״מנשרים קלו״ שבמעגן מיכאל, שנה שהייתה משמעותית מאוד עבורו ונהג להגיד שממש עיצבה אותו מחדש. איתי אהב מאוד לקרוא ספרים והתעניין בכל נושא הסכסוך הישראלי פלסטיני, והמזרח התיכון ככלל. היה אדם של אנשים, היווה מקום מפלט ואוזן קשבת ונתן לכל מי שהיה סביבו את התחושה שהם החברים הכי טובים, אבל האנשים והחברים שאהב באמת, תפסו לו מקום מאוד מאוד גדול בלב ובחיים בכלל. 

אהב לטייל בארץ ובחו״ל והיה מטיס רחפן צילום כתחביב :)

איתי תמיד חיפש איפה להתנדב ולתרום כמה שאפשר, חיפש תמיד איך ואיפה אפשר להפוך את העולם הזה לטוב יותר. האמין בלב שלם ביצירת חיים משותפים עם ערבי ישראל כאן במדינת ישראל.

בשיתוף שכתב בעקבות מפגש שעשה מטעם המכינה עם קבוצה של ערבי ישראל כתב כך:

 

לכל אורך המפגש עברה בראשי מחשבה שתסכלה אותי מאוד, היה לי קשה שרובם מסוגלים לדבר איתי בעברית ולי אין את היכולות לדבר איתם בערבית, אפילו לא כמה מילים. אמרתי לעצמי שאני עוד הרחבתי ערבית בתיכון אז ממני הכי מצופה לדעת לתקשר, גם אם קצת. המחשבה הזו ליוותה אותי גם בהמשך הגיחה ועזרה לי להבין שבעיני, הבסיס ליצירת חיים משותפים במדינת ישראל הוא היכולת לתקשר ולדבר באותו השפה. היום הזה השאיר אותי עם הרבה מחשבות להמשך, מחשבות שהמשיכו עימי גם ביום שלמחרת כשהגענו לגן הדו-לשוני בכפר קאסם, גן אשר מממש את הרעיון של יצירת חיים משותפים. 

אז באמת אחרי יום עמוס, הגענו לראש העין בסביבות 21:00, אכלנו אוכל הודי של אבא ופיצות ונטרקנו במיטות.

איתי ידע להגיד בלב שלם שיהיה מוכן לכל משימה ולכל שיידרש, כדי להבטיח מקום בטוח, טוב ושלו לחיות בו. 

אחרי שנת המכינה התגייס באוגוסט 22 ליחידת אגוז מתוך אמונה אמיתית שביחידה מסוג כזה יוכל לתרום בצורה המשמעותית ביותר בשירותו. 

ב 3/11/2023 סיים מסלול. 

שבוע לאחר מכן, ב 12.11.2023 נפל בקרב בצפון רצועת עזה.

שבוע לפני המקרה איתי דאג להדגיש בכל שיחה שעשה שהוא מודע לסיכונים אבל הוא מאמין כל כך במה שהוא עושה ובלשם מה-

״אין לנו זכות לבחור-

הפנמנו את התפקיד שלנו

כדי שיהיה בסוף לאן לחזור.

זאת מלחמה בין טוב לרע הפעם,

ואני בוחר בטוב

אנחנו חייבים לבחור בטוב

בואו נבחר בטוב.״ 

 

מוזיקה הייתה מאהבותיו הגדולות, העריך מאוד את להקת ״מוניקה סקס״ (שהכירו אותו מבעוד מועד ובצער הגיעו לימים לשיר בהלוויתו)

״פול טראנק״ שהסולן שלהם גל ניסמן שירת גם הוא ביחידת אגוז ואיבד בלחימה את חברו הקרוב, כתב שירים רבים העוסקים בפוסט טראומה ובשירות הצבאי והגיע גם הוא לשיר לציון היום השלושים ללכתו של איתי. כמו כן להקות ואמנים כמו הפיל הכחול, קולדפליי, ג׳יין בורדו, עידן רייכל, גיא מזיג היו מהמועדפים של איתי.

 

חלומו של איתי (עוד מטרום המלחמה) היה לעסוק בתחום החינוך באזור עוטף עזה, מאז ומתמיד הרגיש זיקה עזה לתחום ולמקום.

היו לאיתי חלומות רבים, בין היתר לעסוק במוזיקה, רפואה, ארכיאולוגיה, היסטוריה, פוליטיקה וכו.

היה חכם להפליא ועבד קשה מאוד כדי להצטיין בכל תחום שעסק בו, ואכן היה מצטיין בכל מסגרת ובכל תחום שהספיק לעסוק בו בחייו.

 

ביום הזיכרון בשנת 2023 כתב בפנקס כיס שלקח עימו לכל מקום כך:

״יום הזיכרון 2023, ואני עומד לי פה, מאזין וחושב איזה נחמד יהיה לקרוא את זה מתישהו בעתיד, עד עכשיו לא יצא לי לקרוא דברים שכתבתי, אולי שווה להשקיע בזה.

היום הזה רק התחיל וכבר הכניס לי קצת רוח במפרשים,

אין ספק שהוא עוזר לחדד את המשמעות, מזכיר את המטרה הגדולה שלשמה אני עובדים, מזכיר שעכשיו המקל בידיים שלי, ועליי לשמור אותו אצלי כמה שיידרש.

״עשו בחייכם יום יום מה שתרצו שיעשה כל העם כולו״ ״

 

הותיר אחריו את המשימה הקשה-

להיות טובים וראויים לעמוד על האדמה שלחם למענה והקדיש בסופו של דבר את חייו להגנה עליה.