שבוע עוטף

השבוע האחרון היה עבורי מסע מרתק ומרגש, מסוג המסעות שמשנים אותך מבפנים.

התחלתי את השבוע מותש ועייף, שרידי כנס הגיוסים עוד הדהדו בגופי. האווירה במרכז הקליטה הייתה מאתגרת, הרגשתי כאילו נכנסתי לעולם אחר לגמרי.

הימים הראשונים היו קשים, הרגשתי אבוד ומיואש, אבל אז קרה משהו מפתיע. פעילות של הבית הצילה אותי ממשבר. מצאתי נחמה ותמיכה בקרב חברי הקבוצה, והבנתי שאני לא לבד.

הימים הבאים היו עמוסים בעבודה חקלאית ולימודים, אבל היו גם רגעים של חיבור והתבוננות פנימה. נקודת המפנה הגיעה בניר עוז ובנובה. פתאום מצאתי את עצמי מתבונן על החיים מזווית אחרת, מביט על הקשיים שלי באור חדש. הבנתי עד כמה אני בר מזל, ועד כמה אני לוקח את הדברים שלי כמובנים מאליהם.

הרגשתי צורך עמוק להשתנות, להפסיק להתבכיין ולהתחיל לפעול.